טוב, שם הפוסט של היום מטעה.
אני לא באמת זוכר מה עשיתי בעשרה חודשים האחרונים.
הדבר הכי גדול הוא שהכרתי את שבט, חברתי ואהובתי, ועברנו לגור ביחד.
אבל זה לא בדיוק נושא לבלוג הזה, קשה למצוא לזה לינק.
אז במקום זאת אפרסם היילייטס של התקופה הזו, שאני מצליח לזכורם.
ואת הימים האחרונים.
מתישהו השנה שמעתי לראשונה את האלבום המדהים מדהים הזה של זאפה וחבריו. אני זוכר שהייתי בשוק שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע ולשמוע את האלבום הזה.
עם הרבה זיגזוג ונגיעות פרי ג'אז, הרבה זאפה והרבה שמח.
לאלבום המלא בגרוב שארק:
http://grooveshark.com/album/Weasels+Ripped+My+Flesh/4421958
לא שמעתי ג'אז ככה, אף פעם. אריק דולפי וחבריו מלהטטים בוירטואוזיות, בדרך שנשמעת כל כך שונה מכל דבר אחר ששמעתי. יוחאי וולף כתב מאוד יפה על האלבום הזה בבלוג שלו.
טוב, זה בעצם כל מה שאני זוכר כרגע. אז אחזור למתכונת הישנה, בערך.
מתישהו אתמול: את הלהקות The Thing וFIRE! הכרתי בנפרד. אחת מידידי נדב והשנייה מיוחאי.
מה שמשותף להן הוא מעין מיזוג רוקיסטי קצבי לבין אסטטיקה של ג'אז חופשי.
אה, ונגן הסקסופון Mats Gusstafson הפסיכופט שמתחרפן על סקסופון הבאס/בריטון שלו וצובע הכל בטון הייחודי שלו.
מצאתי כמה קטעים מהנים ביותר מהופעות חיות של הלהקות הללו ביוטיוב. בבקשה:
מתישהו אתמול: התחלתי לדבר עם ידידתי טל המופלאה על אגדות עמים, אירופאיות בעיקר.
היא נברה ומצאה לי את הסיפור הזה שהוא האגדה האהובה עליה, וייתכן שעכשיו גם עלי.
זה סיפור פשוט אדיר! ואל תפספסו.
הסיפור על קלאוס הגדול וקלאוס הקטן.
קריאה מהנה
חוץ מזה, ידעתם שיש ערך בויקיפדיה על "הבן הכי צעיר", שזו דמות נפוצה בסיפורי עמים?
אתמול בערב: הייתי בערב עוגיות. אכלנו עוגיות וזה. ואז סיפרתי למישהו על "השאגס" להקת בנות מקסימה משנות המתישהו. אביהם ראה בחלום שהבנות שלו יקימו להקה וזה יהיה מדהים והן ישנו העולם. אז הוא לקח באס, גיטרה ותופים וזרק אותם על הבנות. הבנות ניסו לנגן והאבא ניסה להקליט. והתוצאה היא אלבום אוונגארד נפלא שכשמישהו אומר לך "גם ילד יכול לעשות את זה!" או "מה זה, הם בכלל לא יודעים לנגן!" זה בעצם גם יהיה נכון הפעם.
מעניין לדעת שקורט קוביין שם את האלבום איפשהו די גבוה ברשימת האלבומים האהובים עליו.
הנה שיר על החתול שלהן "פוט פוט" שברח מהבית:
היום בבוקר: וגם אתמול חזרה לבית בעצם. שמעתי את האלבום של גאנג'ה-סופי: סופי ורוצח.
הוא אולי אחד הדברים היחידים מהתקופה ההיפסטרית הקצרה שלי שככל הנראה אני עדיין מחבב, זה נורא התאים לי לרכיבת אופניים לבית ב12 בלילה. גאנג'ה-סופי שר בקול מרוסק מעל ביטים כבדים ומהנים וסימפולים מעניינים.
גאנג'ה-סופי גם אוהב חשיש, וגם אוהב אותיות סופיות. בבקשה:
עכשיו: תראו מה הפמיניזם עשה לנו! גם לוקחות הכסף וגם אומרות שיש לנו זין קטן :(
"חודש לאחר חתונתם החליט תושב אזור פתח תקוה לעזוב את אשתו. האישה, שביקשה מבית הדין הרבני לממש את הכתובה, טענה כי הוא חסר ביטחון "בשל איבר מינו הקטן". בשבוע שעבר קבעו הדיינים כי היא זכאית לפיצוי בסך 30 אלף שקלים"
אני לא באמת זוכר מה עשיתי בעשרה חודשים האחרונים.
הדבר הכי גדול הוא שהכרתי את שבט, חברתי ואהובתי, ועברנו לגור ביחד.
אבל זה לא בדיוק נושא לבלוג הזה, קשה למצוא לזה לינק.
אז במקום זאת אפרסם היילייטס של התקופה הזו, שאני מצליח לזכורם.
ואת הימים האחרונים.
Weasels Ripped My Flesh
מתישהו השנה שמעתי לראשונה את האלבום המדהים מדהים הזה של זאפה וחבריו. אני זוכר שהייתי בשוק שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע ולשמוע את האלבום הזה.
עם הרבה זיגזוג ונגיעות פרי ג'אז, הרבה זאפה והרבה שמח.
לאלבום המלא בגרוב שארק:
http://grooveshark.com/album/Weasels+Ripped+My+Flesh/4421958
Out To Lunch! Eric Dolphy
לא שמעתי ג'אז ככה, אף פעם. אריק דולפי וחבריו מלהטטים בוירטואוזיות, בדרך שנשמעת כל כך שונה מכל דבר אחר ששמעתי. יוחאי וולף כתב מאוד יפה על האלבום הזה בבלוג שלו.
טוב, זה בעצם כל מה שאני זוכר כרגע. אז אחזור למתכונת הישנה, בערך.
מתישהו אתמול: את הלהקות The Thing וFIRE! הכרתי בנפרד. אחת מידידי נדב והשנייה מיוחאי.
מה שמשותף להן הוא מעין מיזוג רוקיסטי קצבי לבין אסטטיקה של ג'אז חופשי.
אה, ונגן הסקסופון Mats Gusstafson הפסיכופט שמתחרפן על סקסופון הבאס/בריטון שלו וצובע הכל בטון הייחודי שלו.
מצאתי כמה קטעים מהנים ביותר מהופעות חיות של הלהקות הללו ביוטיוב. בבקשה:
מתישהו אתמול: התחלתי לדבר עם ידידתי טל המופלאה על אגדות עמים, אירופאיות בעיקר.
היא נברה ומצאה לי את הסיפור הזה שהוא האגדה האהובה עליה, וייתכן שעכשיו גם עלי.
זה סיפור פשוט אדיר! ואל תפספסו.
הסיפור על קלאוס הגדול וקלאוס הקטן.
קריאה מהנה
חוץ מזה, ידעתם שיש ערך בויקיפדיה על "הבן הכי צעיר", שזו דמות נפוצה בסיפורי עמים?
אתמול בערב: הייתי בערב עוגיות. אכלנו עוגיות וזה. ואז סיפרתי למישהו על "השאגס" להקת בנות מקסימה משנות המתישהו. אביהם ראה בחלום שהבנות שלו יקימו להקה וזה יהיה מדהים והן ישנו העולם. אז הוא לקח באס, גיטרה ותופים וזרק אותם על הבנות. הבנות ניסו לנגן והאבא ניסה להקליט. והתוצאה היא אלבום אוונגארד נפלא שכשמישהו אומר לך "גם ילד יכול לעשות את זה!" או "מה זה, הם בכלל לא יודעים לנגן!" זה בעצם גם יהיה נכון הפעם.
מעניין לדעת שקורט קוביין שם את האלבום איפשהו די גבוה ברשימת האלבומים האהובים עליו.
הנה שיר על החתול שלהן "פוט פוט" שברח מהבית:
היום בבוקר: וגם אתמול חזרה לבית בעצם. שמעתי את האלבום של גאנג'ה-סופי: סופי ורוצח.
הוא אולי אחד הדברים היחידים מהתקופה ההיפסטרית הקצרה שלי שככל הנראה אני עדיין מחבב, זה נורא התאים לי לרכיבת אופניים לבית ב12 בלילה. גאנג'ה-סופי שר בקול מרוסק מעל ביטים כבדים ומהנים וסימפולים מעניינים.
גאנג'ה-סופי גם אוהב חשיש, וגם אוהב אותיות סופיות. בבקשה:
עכשיו: תראו מה הפמיניזם עשה לנו! גם לוקחות הכסף וגם אומרות שיש לנו זין קטן :(
"חודש לאחר חתונתם החליט תושב אזור פתח תקוה לעזוב את אשתו. האישה, שביקשה מבית הדין הרבני לממש את הכתובה, טענה כי הוא חסר ביטחון "בשל איבר מינו הקטן". בשבוע שעבר קבעו הדיינים כי היא זכאית לפיצוי בסך 30 אלף שקלים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה